יזמות אינטרנט כשר – סלט עסקים ואמונה

בעקבות הפעילות שלי עם איגוד האינטרנט והפוסט יזמות אינטרנט לחרדים – כל מה שרציתם לדעת נחשפתי להתעניינות הגדולה בתחום הכשרת האינטרנט ולמיזמים העוסקים בניסיון ליצור אינטרנט כשר.

למרבית הצער מרבית היוזמות מנסות ליצור יש מאין ובמקום להסתכל על הציבור החרדי כצרכן וכלקוח, ולהציע לו פתרונות מקצועיים שיועילו וינגישו בעבורו את האינטרנט, רבים מסתכלים עליו כחולה עם בעיות שיש לפתור עבורו.

למותר לציין כי גישה כזאת לא תיצור ביקוש, ויוכיחו כל אותם מיזמי אינטרנט כשר הפועלים מבחינה תקינה טכנלוגית, אולם ללא קהל לקוחות המצדיק את אחזקתם.

סלט עסקים ואמונה

כל מיזם ולא משנה מה גודלו צריך לעמוד בסופו של דבר במבחן הכדאיות העסקית.

אם היזם לא יבנה את התוכנית העסקית כמו שצריך, יעמידו אותו המשקיעים במקום, במקרה הטוב, או מבחן השוק במקרה הפחות טוב.

משום מה בתחום יזמות האינטרנט הכשר, היזמים מנסים להשתמש במקדמים שיווקים כמו אישור רבנים, ופתרונות טכנלוגיים, לפני שמוודאים את כוחות השוק, ולפני שהם עונים על שאלות פשוטות כמו:

  1. מה גודל השוק שאני פונה אליו.
  2. מה הצרכים של אותם לקוחות.
  3. מה חסמי הגלישה של אותם לקוחות המונעים מהם להתחבר לאינטרנט “רגיל” כיום.
  4. כמה לקוחות ירצו לשלם על פתרון כמו שלי.
  5. כמה אחוזים אותם לקוחות מכלל השוק.
  6. כמה מצרכי הלקוחות מספק הפתרון שלי.
  7. כמה חסמי גלישה מסיר הפתרון שלי עבור אותם לקוחות.

רק לאחר שענינו על כל השאלות האלה ווידאנו את כדאיות המוצר המורכבת מכמות הלקוחות המוכנים לשלם על פתרון שמצד אחד יפתור עבורם את אותם חסמי גלישה שהפתרון שלנו מסוגל לפתור, ומצד שני יספק את אותם צרכים שהלקוחות זקוקים להם נוכל לענות על 2 השאלות המכריעות הבאות:

  1. האם המוצר שלנו מספיק טוב – כמה לקוחות יהיו מוכנים לשלם על הצרכים שעדיין אנו יכולים לספק להם לאחר הסרת חסמי הגלישה שביצענו באמצעות המוצר שלנו.
  2. האם המוצר שלנו תחרותי מספיק – כמה מהצרכים שאנו מספקים הוא יחודי ואינו קיים בפתרונות מקבילים.

במבחן הזה נופלים 90% מהיוזמות!

במקום לענות על שאלות אלו, ניתן למצוא בפרזינטציה שלהם שאלות אחרות לגמרי כמו:

  • חוזק הפתרונות – עד כמה אי אפשר לעקוף את הפתרונות שלנו.
  • כשרות מהודרת – איך נשיג חותמת כשרות, ואיך נגיע אל הרבנים הרלוונטים.
  • חוזק הפתרונות, כשרות מהודרת, וחוזר חלילה.

לשאלות אילו אני קורא “שאלות בקרת איכות”, מכיוון שזוהי תפקידה של מחלקת בקרת איכות, היא תשאל את שאלות אלו, ואם התשובות לא מספקות המוצר צריך לחזור לשולחן הפיתוח, לשדרוגים ועדכונים.

את הלקוח שאלות אילו לא מטרידות מעבר לכך שמעניינת אותו בקרת האיכות של טיוטה והאם ה-recall שביצעו מעיד על אחריות למוצר, או בקרת איכות גרועה.

מעבר לכך הצרכן מצפה למוצר טוב, והוא סומך עליכם, במידה ותכשלו ח”ו, לא תצליחו לשמור על המותג שלכם ויווצר לכם משבר שיווקי בדומה למשבר שחווים ספקי אינטרנט שכשלו בשירות הלקוחות או שהגולשים חוו יותר מדי ניתוקים.

בפוסט הבא ארחיב בעז”ה כיצד נענה כראוי על השאלות שהזכרתי.

Share on facebook
Share on linkedin
Skip to content