יזמות אינטרנט לחרדים – כל מה שרציתם לדעת!

תארו לעצמכם שהייתם יכולים להקים אתר חדשות שיהיה הראשון בארץ.

לא הראשון מסוגו, עם חידוש יחודי, מהפכני, אלא פשוט האתר הראשון והיחיד, אין לכם מתחרים!

בעוד באינטרנט “הרגיל” אנחנו באיחור של עשור, יש נישה אחת לא קטנה שאליה האינטרנט עוד לא חדר וליזמים יש את האפשרות לפתוח אתרי מידע ותוכן שיהיו הראשונים מסוגם, ויהנו מזכות הבכורה.

ואני מדבר כמובן על המגזר החרדי.

המגזר החרדי מונה היום כ-10% מכלל האוכלוסיה ואומדנים שונים מעריכים אותו בכ-150,000 משפחות, 700,000 איש, בהחלט שוק לא מבוטל.

מסיבות שונות רוב המגזר החרדי עדיין לא גולש באינטרנט בצורה קבועה, וגם אם נתייחס לאתר בחדרי חרדים שמדווח על כ-חצי מליון גולשים שונים בחודש (3,600,000 כניסות), עדיין שיעור הגלישה במגזר החרדי לא עובר את ה-40-50 אחוזים (ישנם הערכות גבוהות יותר שלא אומתו עד כה).

עם זאת ניכרת גדילה משמעותית בשיעורי הגלישה, גדילה שככל הנראה תתעצם עם הזמן בשל אילוצי החיים במאה ה-21, כאשר מיום ליום הקושי להסתדר בלי גישה לאינטרנט הולך וגובר.

בעוד שאתרי חדשות למגזר החרדי כבר הוקמו (4 הוקמו, מתוכם 2 נסגרו בשנה האחרונה, ולכך אתייחס בהמשך) הרי שבתחומים רבים אחרים החסר עדיין בולט.

לדוגמא:

  • אתרי מכירות ולוחות.
  • תעסוקה, ושת”פ מקצועיים.
  • אתרי מידע ממוקדים וטיפים.
  • ועוד ,ועוד.

מי הם החרדים שמשתמשים כיום באינטרנט?

ראשית צריך להבין כי הקהילה החרדית היא מאוד הטרוגנית, ומורכבת מהרבה זרמים וסגנונות (כמו כל חברה אחרת).

החלוקה העיקרית היא בין החסידים שכפופים לאדמו”ר ולמנהגי החסידות ברמה יומיומית, לבין ליטאים שסרים למרותם של רבנים ליטאים ומתייעצים איתם במקרי הצורך, אולם על בסיס יותר קליל ופחות מחייב.

עם הזמן ההבדלים בין הקהילות הולכים ומטשטשים (עקרון הגלובלזציה עובד גם אצל החרדים), ולא נדיר לראות קהילות ליטאיות של “בני הישיבות” או “יוצאי חברון” וכדו’.

מגמה נוספת שנוצרה עם הזמן בקרב כל הקהילות ללא יוצא דופן הוא שחלק ניכר מחבריהם הולך ומתרחק מהמחויבויות הקהילתיות ובדרך כלל הוא גם נהיה מודרני יותר דהיינו חשוף יותר לתרבות חילונית, ומרשה לעצמו דברים נוספים, חרדים אלו מכונים “חרדים מודרנים” ובינהם ניתן למצוא גם רבים וטובים כמו ידידיה מאיר, קובי אריאלי, ואישי ציבור נוספים.

מכיוון שאין לגיטמציה רבנית לגלישה באינטרנט, יוצא שרוב הגולשים באינטרנט הינם המכונים “חרדים מודרנים” – חרדים שפחות כפופים, לרב או לקהילה המחייבת אותם לשמור על חוקים ברורים, או הציבור העסקי שחייב וחלקו אף קיבל היתר רבני להשתמש באינטרנט (בד”כ הם ישתמשו באינטרנט מצונזר כגון נתיב\רימון).

בנוסף ישנה תופעה של גולשים מקהילות מאוד סגורות חלקם אף גולשים באמצעות אינטרנט רגיל.

נתון מעניין הוא, שמרבית הגלישה בקרב בני הנוער החרדים נעשית באמצעות מכשירים סלולרים (לא כשרים כמובן).

לאט לאט ניכרת חדירה של האינטרנט אף לקהילות מגובשות יותר וישנן אפילו חסידויות שהסדירו תהליך לקבלת היתר התחברות לאינטרנט באמצעות ועדה\אחראים, שמציבים תנאים וביקורת מוסכמת.

מה דעת הרבנים על האינטרנט?

ישנה קבוצה של רבנים שמתנגדת לאינטרנט לחלוטין, וזוהי אותה קבוצה שגם מתנגדת להכנסת מחשבים לבתים פרטיים, אולם קבוצה זו קטנה ואינה משפיעה על כלל הציבור.

העמדה של גדולי הרבנים, קובעי העמדה בציבור החרדי היא כפי שהגדיר אותה הרב מרדכי בלוי בכנס איגוד האינטרנט:

“אינטרנט הוא כלי חיוני לעסקים אשר חשיבותו מוכחת וברורה, עם זאת בידיים הלא נכונות הוא מסוכן ועלול לגרום להשפעות הרסניות, חובה עלינו למצוא את הדרך להפריד את הנחש מהחבית, ולמצוא דרכים להשתמש באינטרנט בצורה מוגנת ומושכלת מסכנותיו”.

עמדה זו אף מתחזקת כאשר אנו שומעים בחדשות על מקרים קשים בין אנשים הלוקים בנפשם לבין מאות נערות צעירות, ומפגעים צניעותיים רבים נוספים, שבעוד בציבור החילוני הם מהווים עוד ידיעה בעיתון, הרי שבשביל החרדים זה קו אדום שעל מנת שלא לחצותו, ראוי אפילו לאסור כליל את השימוש באינטרנט (דוגמא לכך היא הפלאפונים הכשרים, כשאר אחד התנאים העקרוניים היה חסימת הודעות ה-sms רק בגלל מספר מקרים שאנשים זרים יצרו קשר באמצעי זה עם נערות חרדיות.

פרט חשוב נוסף הוא שהתנגדות הרבנים היא לא רק לאתרים עם בעיות צניעותיות, אלא גם לאתרים שאינם מחוייבים לפיקוח והצמדות לקו החרדי העקרוני (אליו מחוייבים כל היומונים והעיתונים החרדים), מה שיוצר בעיה נוספת להגיע לפתרונות דוגמת ה- JNET בארה”ב, וסביב זה למעשה נסוב כל החרם האחרון נגד הגלישה והפירסום ב”תחנות אינטרנט”.

מצד שני אף הרבנים מכירים בנחיצות והתועלת של האינטרנט למטרות עסקיות, ובכך שהוא הופך במהירות לכלי חיוני והכרחי עבור כל עסק ארגון ומוסד כיום.

לכן ניתן לומר, שלמרות שהרבנים מתנגדים לגלישה באינטרנט בצורה הנוכחית (שלא למטרה הכרחית) הרי שהם פתוחים ואף מעונינים למצוא פתרון להסדרת הגלישה באינטרנט עבור הציבור החרדי, בתנאי שאכן יענה על התנאים והצרכים ויפתור את הבעיות הקיימות.

יזמות עסקית באינטרנט למגזר החרדי

כמו בעולם הרגיל (לא הוירטואלי) הצרכן החרדי הינו דומה מאוד לחלוני וכמובן שיש לקחת בחשבון את ההבדלים המנטליים אולם המודלים העסקיים אינם שונים באופן מהותי.

כאמור, למרבית העסקים והמוסדות החרדים יש גישה לאינטרנט וקצב החדירה הוא גבוה בשל אילוצים עיסקיים ודרישות הרשויות בארץ, כך שקיימת דרישה וקהל יעד עסקי פעיל, אשר משתמש בכלים מקצועיים באינטרנט, ואף מוכן לשלם עליהם במידת הצורך.

למרות זאת יש לקחת בחשבון שמאחר ותחום האינטרנט הינו בחיתוליו במגזר החרדי, הרי שיש להעדיף מיזמים פשוטים המספקים צרכים בסיסים ולהמתין עם המיזמים המתחוכמים והמורכבים להתבגרות התחום (או לקחת הרבה אויר לנשימה).

מומלץ לעבוד עם ייעוץ מקצועי המתמחה בתחום החרדי, על מנת להבין את הניואנסים הרגישים של המגזר, אולם לא צריך להבהל מהשוני.

לדוגמא יש לנהוג בזהירות עם השימוש במדיה חברתית מאחר ולא רק שתחום זה עדיין בחיתוליו בציבור החרדי, הוא גם עלול ליצור התנגשויות מסויימות עם ערכי המגזר, ולצורך שימוש מושכל כדאי להתייעץ עם בקיאים בתחום (חברות יזמות אינטרנט המתמחות במגזר החרדי, או מחלקה חרדית בכל משרד פרסום גדול).

יזמות חברתית באינטרנט למגזר החרדי

הגלישה באינטרנט למטרות חברתיות (ובתוך זה כלול גם תחום הבידור והפנאי) בציבור החרדי מאוד שנויה במחלוקת אולם לא צריך להתעלם מהעובדה שהיא קיימת.

האבסורד הוא שלמרות שהגורמים החרדים הרישמיים (הרבנים והעסקנים שמכתיבים את המדיניות בציבור החרדי) מתנגדים מכל וכל לגלישה לצרכי בידור ופנאי, הרי מכיוון שציבור הגולשים באינטרנט עברו על עצם איסור הגלישה הכולל, ונוצר מצב שבו “איש הישר בעיניו יעשה”, הרי שהגולש החרדי גולש כיום באתרים חברתיים, חרדים ואף כאלו המיועדים למגזר הכללי.

יתכן שמצב זה ישתנה עם מציאת פתרונות להכשרת האינטרנט, אולם עד אז ניתן לראות את ההשתתפות הניכרת בפורומים של בחדרי חרדים ובפורומים מקבילים כמו תפוז (שנסגר עקב חילוקי דעות בין תפוז לבין המנהלים, שעברו לנענע), ונענע, כן ניכרת השתתפות רבה במדיות חברתיות ובעיקר בפייסבוק.

ההשפעה העיקרית אותה אנו צריכים לקחת בחשבון היא מודל ההכנסות.

מכיוון שקיים חרם חרדי על אתרי חדשות ואתרים חברתיים, הרי שקיים קושי לסגור חוזי פירסום עם עסקים גדולים, שחוששים לקשריהם עם הגורמים החרדים הרישמיים (כאמור הרבנים והעסקנים), ושוב נוצר אבסורד כאשר דווקא אתרים הכפופים לרבנים כמו אתר טוג (שפיטר השבוע 13 עובדים, ובשלבי סגירה), מתקשים להשיג פירסום, וליצור מודל הכנסות משתלם.

לעומת זאת אתר כמו בחדרי חרדים שפחות כפוף לרבנים (ובעיקר אליו הייתה הכוונה בחרם האחרון) מצליח ליצור תזרים הכנסות מרשים, לשמור על ריווחיות ולהתפתח כל הזמן, כיוון שמהתחלה הוא לא התבסס על השוק החרדי השמרני, אלא על מפרסמים הפונים לקהל המודרני יותר.

כך שכשאנו חושבים על הקמת מיזם אינטרנטי למגזר החרדי עלינו לקחת בחשבון שנתקשה להשיג לו לגיטמציה מהגורמים הרבניים, וממילא נתקשה להשיג פרסום מחברות המחויבות לתכתיבי המגזר (וזה כולל כמעט את כולם, כל חברות התקשורת, מזון, צריכה, וכו’), זאת מעבר להמלצה הגורפת לכל מיזם שהוא, להמנע ככל הניתן מלהתבסס על מודל רווחים מבוסס פירסום בשל הקושי לאתרים בינונים לקבל נתח מעוגת הפירסום.

לכן העצה שלי ללקוחותינו המקימים מיזמים לציבור החרדי היא לבנות מודל רווחים שאינו מבוסס על פרסום, ולהכין הרבה אויר לנשימה, כך שנוכל להרוויח גם את הראשוניות בתחום, וגם נוכל להחזיק עד שבו המיזם יהיה ריווחי.

לא צריך להיבהל מהקמת מיזמים עבור הציבור החרדי, רק צריך לעשות זאת בזהירות, ולקחת בחשבון את הנסיבות השוונות.

מעבר לזאת, הציבור החרדי צמא למידע ומטבעו מאוד חברותי ומתחבר לרעיון הפורומים והעזרה ההדדית, ולמיזמים בתחום בהחלט יש פוטנציאל משמעותי.

כדאי לחשוב גם על האופיהקהילתי והיכולות הכלכליות ולבנות מוצר מתאים, אם כי לא מומלץ לייעד מוצר לקבוצה מסוימת מפאת ריבוי הקבוצות והזרמים, כך שהגודל של כל קבוצה בפני עצמה .פחות משמעותי.

מה צופן העתיד?!

כמה עובדות:

  • כמעט כל ארגון\מוסד\עמותה חרדית מחוברים לאינטרנט (חלקם ישירות וחלקם דרך נציג עם גישה לאינטרנט).
  • בכ-80% מהבתים החרדים יש מחשב, ו-60% חשופים לאינטרנט (גישה לאינטרנט בצורה כזו או אחרת).
  • להרבה צעירים חרדים יש פרופיל בפייסבוק.
  • מאות חרדים וחרדיות לומדים כיום מדי שנה את מקצועות האינטרנט ובעיקרם עיצוב ובניית אתרים, ב-4 בתי ספר חרדים.
  • הרבנים מכירים כיום בצורך החיוני באינטרנט, מנהלים דיונים ערים על מנת למצוא פתרון להכשרת האינטרנט.
  • מדי יום מתנהלים דיונים ויוזמות שמטרתם להנגיש את האינטרנט לציבור החרדי.
  • איגוד האינטרנט מכיר בצורך של הציבור החרדי לגלישה מבוקרת באינטרנט (לדעתי זהו צורך גם של כל אדם באשר הוא), ומנהל דיאלוגים רציפים (שבחלקם יש לי הזכות ליטול חלק) עם הרבנים וגורמים בעלי השפעה נוספים.
  • כל הזמן עולים אתרים חדשים המיועדים לציבור החרדי בהשקעה של מאות אלפי ש”ח.
  • לחלק גדול מהארגונים והמוסדות החרדים יש אתר אינטרנט.
  • ובפן האישי: בחברה שלנו מתקבלות עשרות פניות בחודש מבעלי עסקים בעלי צביון חרדי לגמרי, לפתיחת אתרים והרצת קמפיינים פרסומיים ברשת.

כך שהמגמה המסתמנת ודעתי היא שבתוך שנתיים ימצא פתרון שיאפשר להכניס אינטרנט כשר לכל בית ותנתן לכך הסכמה (מפורשת או הסכמה שבשתיקה) של הגורמים הרבניים, ולכל בית חרדי שיש בו כיום מחשב, תהיה לגיטמציה להכנסת אינטרנט עם טכנלוגיית סינון מיוחדת.

בשל ההתעסקות של רבים מהמגזר בתחומים הדורשים יכולות אינטרנטיות, והנחיצות של האינטרנט, הצפי הוא לשיעור חדירה גבוה ומהיר.

כמובן שיש את אותם קהילות סגורות שבהם אסור להחזיק כיום אפילו מחשב, ואליהם ככל הנראה לא נוכל להגיע באמצעות האינטרנט גם בשנים הקרובות, אולם למרבית המגזר החרדי כציבור, ואף ליחידים מהקהילות הסגורות יותר ניתן לצפות כי האינטרנט יכנס כבר בשנים הקרובות.

לסיכום

השוק החרדי באינטרנט הוא בין שור מתעורר בעל פוטנציאל גדול במיוחד.

עדיף להשקיע במיזמים עסקיים הפונים לקהל המשתמשים המקצועי והמוסדי.

בהשקעה במיזמים חברתיים, עדיף להתמקד בכאלו שלא יזדקקו ללגיטמציה של הגורמים המימסדיים ויפנו לקהילה המודרנית יותר.

Share on facebook
Share on linkedin
Skip to content