יזמות חברתית במיזם עסקי

בהמשך לפגישה מרתקת שחוויתי השבוע עם משה יום טוב (פרסומאי הפעיל כיום מאוד למען פרויקטים חברתיים ומקים רשת מעשר שאודותיה ארחיב בזמן הקרוב), הרווחתי כמה תובנות שברצוני לחלוק עמכם.

מאמר שני בסדרת יזמות אינטרנט.

חוץ מיזמות חברתית למטרות חברתיות מוצהרות ניתן לשלב גם בכל יזמות עסקית חשיבה על הפן החברתי, ולוודא שהמיזם שלנו יהיה טוב לא רק לחשבון הבנק שלנו, אלא גם לסובבים אותנו.

א. להיות טובים

לעבוד ולהתעשר זה בסדר גמור, אבל מותר גם להיות אנשים טובים, שחושבים גם על האחר, על זה שעומד לידנו ויש לנו את האפשרות לעזור לו,

זה לא יעלה כלום, ובד”כ גם יועיל לנו חזרה (שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו).

ראוי למדוד כל מיזם בשאלה האם הוא טוב? האם אתגאה בו לעת זקנה? האם

ב. תועלת לקהילה

זה לא עבירה לחשוב גם על הקהילה כשאנו פותחים במיזם חדש, בהחלט ניתן לשקול כל תוכנית עסקית גם במדד התועלת לקהילה.

המציאות מוכיחה שרוב המיזמים המצליחים, הועילו לקהילה ויצרו עבורה אפשרויות חדשות, הרבה מעבר לתוכנית העסקית המקורית.

גוגל פיתחה מנוע חיפוש שהנגיש את האינטרנט לכולנו ואפשר את הצמיחה האדירה של האינטרנט.

יתכן שבתור תוכנית עסקית התחלתית של מנוע חיפוש היה אפשר להסתפק ב”הגדלת הרלוונטיות של תוצאות חיפוש עבור מחרוזת חיפוש ספציפית”, אבל בתכל’ס הם גם פתחו לכל יזם חסר אמצעים את האפשרות להתקדם וליזום, בעיקר באמצעות המדיניות החינמית, הנותנת לחברות ענק כמו קוקה קולה ו-b.m.w את אותו שירות שמקבל כל יזם מתחיל.

אני אישית אעדיף תמיד לקחת חלק במיזם שיש בו תרומה לקהילה כמו מעשרות, על פני מיזם שמיועד רק למכור מוצר תמורת רווח.

זה גם יעזור להמתיק את תקופת ההמתנה עד להצלחת ופריצת המיזם.

ג. יושרה ושקיפות

לא אסכים לקחת חלק במיזם שלא יכול להיות שקוף לאורך זמן (אחרי שמסתיימת תקופת הפיתוח והפחד ממתחרים), נקודה.

גם לעולם לא אעסוק בדבר שאתבייש בו ולא אהיה מעוניין שאנשים ידעו על הקשר שלי אליו.

מחוסר יושר ניתן רק להפסיד ואין לי צורך בכסף שאשלם עליו בחירותי או בבריאותי.

יושר ושקיפות הוא כלפי הגולשים, שאמורים לקבל את מה שאנו מתחייבים עליו, כאשר לא נציג פרסומת כמחקר אובייקטיבי ושת”פ כהצעה תמימה נטולת אינטרסים.

יושר חשוב גם בין השותפים ומקימי המיזם, ונדרשת יכולת להדוף את המאווים לקבל יותר ולדחוק את מקום האחר.

אם אני מרוויח, ואתה מרוויח, כולנו מרוויחים – זו הגישה המנצחת שמאפשרת לגדול, אין צורך להנמיך את האופק אם אפשר להגביה את המבט.

ד. לדאוג לזולת.

ולדאוג הכוונה לפעול ולדאוג להצלחת הזולת, זה דורש הרבה מעבר למנהל תקין ולא להיות רע (המותג של גוגל), זה דורש גם להיות טוב ולהיות אכפתי כך שלא יעלה על דעתך אפילו להשיא לזולת עצה שתדאג לאינטרס אישי אולם תהיה פחות טובה עבורה.

ובקיצור, לפני עיוור לא תתן מכשול, ואפילו לא מכשולון קטנטנן.

כשהזולת ירגיש שאתה דואג לו, הוא גם ידאג לך ויעזור לך, מניסיון.

ה. להיות יותר טובים מעצמנו.

התחרות הכי קשה שלנו היא עם עצמנו, ולפעמים סיבות שונות גורמות לנו לחשוש מלפתח את היוזמה עד לגבול המקסימלי שלה.

ראיתי יזמים ששומרים חלק מהרעיון בצד, לעתיד (שלא יבוא), או כדי להשאיר אפשרות לפיתוח עתידי.

למה זה לא רעיון טוב?

ככל שנקדם עם המיזם נגלה עולמות חדשים של מקוריות ויפתחו לנו אפיקים חדשים, כך שהחשש האחרון הוא שיגמרו לנו הרעיונות…

אלו העקרונות העיקריים שאני משתדל לפעול על פיהם, ואשמח לקבל המלצות לעקרונות חשובים נוספים, שכדאי להוסיף לאמנה ליזמות חברתית.

Share on facebook
Share on linkedin
Skip to content